phone4, phone, contact, telephone, support, call

052-3609788

envelop2, envelop, mail, email, contact, letter

moshe.poet@gmail.com

FacebookYoutube

מפגשי כתיבה * מופע בליווי גיטרה * הרצאות ייחודיות * שיתופי פעולה יצירתיים  


השראות  

הגיטרה הירוקה 

שִׁשָּׁה מֵיתָרִים מְתוּחִים עַל תַּבְנִית עֵץ קַלָּה מַסְפִּיקִים כְּדֵי לִטְווֹת זִכָּרוֹן, לִנְדֹּד לִרְגָעִים לְאֶרֶץ אַחֶרֶת. אֲנִי מְנַגֵּן כְּשֶׁהַתַּלְמִידִים מְבַצְּעִים תַּרְגִּילֵי כְּתִיבָה. מָה שֶׁהוּעַד לְתַבְנִיּוֹת וְהֻגְבַּל בִּקְפִידָה, מַרְחִיב אֶת גְּבוּלוֹת הַיְּצִירָה. אֶת הַגִּיטָרָה הַיְּרֻקָּה קָנִיתִי בְּמִקְרֶה. שְׁנִיּוֹת לִפְנֵי שֶׁיָּצָאתִי מֵהַחֲנוּת, הִבְחַנְתִּי בַּקָּצֶה הַשְּׂמָאלִי שֶׁל הָאוּלָם בְּגִיטָרָה יְרֻקָּה. שָׁאַלְתִּי אֶת הַמּוֹכֵר בְּמָה מְדֻבָּר. הוּא עָנָה שֶׁהַגִּיטָרָה נִמְצֵאת בַּחֲנוּת זְמַן רָב וְשֶׁאֵין לָהּ דּוֹרְשִׁים, וְשֶׁהוּא שׁוֹקֵל לְהַחְזִיר אוֹתָהּ לַסּוֹחֵר. צָץ בִּי רַעְיוֹן. קָנִיתִי וְהֵבֵאתִי אוֹתָהּ לְבֵית הַסֵּפֶר שֶׁבּוֹ אֲנִי מְלַמֵּד. הַתִּכְנוּן הָיָה שֶׁאֲנִי אֲנַגֵּן בָּהּ בַּשִּׁעוּרִים וְהַתַּלְמִידִים יוּכְלוּ לְנַגֵּן בָּהּ בְּכָל זְמַן שֶׁיִּרְצוּ. וְכָךְ קָרָה. אֶת נִגּוּנֵי הָרֶקַע בִּצַּעְתִּי בְּעֶזְרַת הַגִּיטָרָה הַיְּרֻקָּה, וּמִי שֶׁרָצָה לְנַגֵּן בִּזְמַנּוֹ, הַיָּרֹק הַבּוֹהֵק עָמַד לִרְשׁוּתוֹ. לְאַט לְאַט וּבִמְתִינוּת מַפְלִיאָה הָפְכָה הַגִּיטָרָה הַיְּרֻקָּה לַזָּהָב שֶׁבַּחֶדֶר, לְלֹא פֶּגַע, לְלֹא שֶׁבֶר אוֹ נֶזֶק, רַק מִדֵּי פַּעַם פְּקִיעַת מֵיתָר וְהַחֲלָפָתוֹ בֶּחָדָשׁ. לְגַבֵּי הַצְּלִילִים שֶׁהֵפִיקָה, יֵשׁ צְלוּלִים וּמְהַדְהֲדִים מֵהֵם, אַךְ עִם רְגִישׁוּת מְמֻקֶּדֶת וְהִתְכַּוְּנוּת שְׁלֵוָה הָיָה אֶפְשָׁר לְבַצֵּעַ מַהֲלָכִים מֻרְכָּבִים בְּעָצְמוֹת נְמוּכוֹת, עַד תֻּמָּם. לְיָמִים, עָבַרְתִּי לְלַמֵּד בְּבָתֵּי סֵפֶר אֲחֵרִים. לֹא עָלָה בְּדַעְתִּי לָקַחַת אוֹתָהּ אִתִּי. מֵהָרֶגַע הָרִאשׁוֹן הִיא הָיְתָה שֶׁלָּהֶם.   (מתוך "מלאכה שמורה") 

גלויות ומחויכחות 

חִיּוּךְ אֵינוֹ נִדְרָשׁ לְהִתְאַמֵּץ כְּדֵי לְעוֹרֵר עִנְיָן. לְעִתִּים דַּי בְּקֶשֶׁת זְעִירָה שֶׁמּוֹתְחוֹת בֵּינֵיהֶן גֻּמּוֹת חֵן כְּדֵי לֶאֱסֹף קָהָל גָּדוֹל.
בְּמִדְרְחוֹב סוֹאֵן לִקְרַאת עֶרֶב, אִיֵּר צַיָּר מֻכְשָׁר פָּנִים שֶׁל יַלְדָּה קְטַנָּה. הִיא יָשְׁבָה מוּלוֹ עַל כִּסֵּא בַּד. הוֹרֶיהָ צָפוּ בַּמִתְרַחֵשׁ. הַצַּיָּר בִּקֵּשׁ מֵהַיַּלְדָּה לְחַיֵּךְ וְהִיא חִיְּכָה חִיּוּךְ שׁוֹבֶה לֵב. מִי שֶׁעָבַר לְיַד, נֶעֱצַר.
הַצַּיָּר הֵבִין אֶת כּוֹחוֹ הַמְּמַגְנֵט שֶׁל הַחִיּוּךְ וְסִמֵּן לַיַּלְדָּה עִם הַלְּחָיַיִם לְהַמְשִׁיךְ לְחַיֵּךְ. הוּא עָשָׂה זֹאת גַּם לְאַחַר שֶׁהִסְתַּיְּמָה הַהַעְתָּקָה אֶל הַדַּף. הַיַּלְדָּה עָמְדָה בַּמְּשִׂימָה וְהֶחְזִיקָה פָּנִים גְּלוּיוֹת וּמְחֻיָּכוֹת דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת.
אַט אַט הִתְאַסְּפוּ רַבִּים מִסָּבִיב, סַקְרָנִים לִרְאוֹת הַאִם הַשֵּׂעָר יוֹסִיף וְיִשָּׁמֵט עַל הַכָּתֵף, הַאִם הָעֵינַיִם הַיְּרֻקּוֹת יִתְבַּהֲרוּ כָּרָאוּי וְהַחִיּוּךְ לֹא יְאַבֵּד מִקִּסְמוֹ.
הַצַּיָּר נֶהֱנָה מִן הַמּוֹפָע הַמֻּצְלָח שֶׁיָּצַר וְהֵאֵט אֶת עֲבוֹדָתוֹ. הַחֲגִיגָה הָיְתָה בְּשִׂיאָהּ. לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת הִסְתַּיְּמָה הַמְּלָאכָה. הַצִּיּוּר הָעֳנַק לַיַּלְדָּה לְקוֹל מְחִיאוֹת כַּפַּיִם. מִיָּד הִתְיַשֵּׁב עַל הַכִּסֵּא הָרֵיק מָעֳמָד חָדָשׁ, וְחִיֵּךְ מֵאֹזֶן לְאֹזֶן. ( מתוך: "פעם פליאה פעם געגוע")

 
קומת הכניסה
 
נִתְבַּקַּשְׁתִּי לְלֹא הוֹדָעָה מֻקְדֶּמֶת לַעֲזֹב אֶת כִּתַּת הָאֵם שֶׁבְּקוֹמַת הַכְּנִיסָה וְלַעֲבֹר עִם הַתַּלְמִידִים לַחֲדַר מַּדָּעִים שֶׁבַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית. וְהֵחֵל לָרֶדֶת גֶּשֶׁם. נִגַּשְׁנוּ אֶל הַחַלּוֹנוֹת הַפְּקוּחִים לִצְפוֹת בְּטִפּוֹת הַמַּיִם מְמַלְּאוֹת אֶת הֶחָצֵר וְהַמִּדְבָּר. נִצְמַדְנוּ לַזְּגוּגִיּוֹת הַתּוֹפְפְוֹת לִרְאוֹת אֶת הַסַּחַף שֶׁמּוּנָח לַמּוֹרָדוֹת וּמִתְהַוֶּה בְּתוֹעָפוֹת מֶרֶץ וּבַעֲנָוָה בְּמָה שֶׁהָיָה עִקֵּשׁ וְיָבֵשׁ כֻּלּוֹ. הַזֶּרֶם נֶחֱלָשׁ וְהִתְחַזֵּק וְהוֹתִיר רֵיחַ שִׁטָּפוֹן וְאוֹר מוּעָט. הִתְיַשַּׁבְנוּ עַל הַכִּסְּאוֹת וְכָתַבְנוּ בְּעִקְבוֹת מָה שֶׁהִשְׁתַּנָּה, וְלֹא חָזַרְנוּ אֶל מָה שֶׁהֵחֵל בְּקוֹמַת הַכְּנִיסָה. ( מתוך: "מלאכה שמורה") 

פעם פליאה, פעם געגוע
 
הוּא מְשׁוֹרֵר, אַסְפָן שֶׁל מִלִּים. מְלַקֵּט וּמְוַתֵּר עַד אֲשֶׁר נִשְׁאָרִים רַעְיוֹנוֹת שֶׁאֵין לְהַחְסִיר מֵהֶם דָּבָר. מִשְׁתַּהֶה עִם הַנִּימִים הָעֲדִינִים שֶׁל הַמַּחְשָׁבָה. אוֹהֵב אֶת הַשֶּׁקֶט שֶׁנִּצְבַּר. יוֹצֵא אֶל הַמֶּרְחָבִים הַפְּתוּחִים שֶׁל הַטֶּבַע. מַחְשָׁבוֹת מִתְעַרְבְּבוֹת בְּאֲוִיר צַח וּמִתְמַלְּאוֹת מֶרֶץ וְהִתְלַהֲבוּת. נִצְחוֹנוֹת זְעִירִים שֶׁל הַשְׁרָאָה פּוֹתֶרֶת שָׁבִים אֵלָיו וּמְמַלְּאִים אֶת רוּחוֹ בְּכוֹחוֹת רַעֲנַנִּים. קוֹרֵא בַּסְּפָרִים. מְדַלֵּג בֵּין הַדַּפִּים וּמֵאִיץ בְּדִמְיוֹנוֹ לְטַיֵּל בִּמְחוֹזוֹת שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם קֹדֶם. אֶת הַסְּפָרִים שֶׁקָּרָא הוּא מֵנִיחַ בְּסִפְרִיָּה גְּדוֹלָה. כּוֹתָרוֹת נִצָּבוֹת בִּמְאֻנָּךְ וְחוֹשְׂפוֹת חֵלֶק מִן הַמְּיֻחָדוּת הָאוֹגֶרֶת בְּתוֹכָהּ חַיִּים שְׁלֵמִים. מוּזִיקָה עוֹטֶפֶת אֶת חַיָּיו, נוֹשֵׂאת אִתָּהּ רְגָשׁוֹת עֲמֻקִּים: פַּעַם פְּלִיאָה, פַּעַם גַּעְגּוּעַ וּפַעַם רָצוֹן לִקְפֹּץ מֵרֹב שִׂמְחָה. אוֹהֵב לִכְתֹּב כְּשֶׁצְּלִילִים מִתְנַגְּנִים בָּרֶקַע. הַמַּנְגִּינָה אוֹסֶפֶת אֵלֶיהָ רְעָשִׁים לֹא רְצוּיִים וּמַעֲנִיקָה לְחוּט הַמַּחְשָׁבוֹת הַנִּכְתָּבוֹת שְׁבִיל זָהָב לִצְמֹחַ וּלְהִתְפַּתֵּחַ בּוֹ. פּוֹגֵשׁ אֶת חֲבֵרָיו בְּסַדְנְאוֹת כְּתִיבָה. הֵם קוֹרְאִים, מְשׂוֹחֲחִים וְכוֹתְבִים. מְמַלְּאִים אֶת הֶחָלָל בְּדֵעוֹת מְגֻוָּנוֹת בְּתִקְוָה לְצָרֵף לָהֶן אָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת, עֵינַיִם פְּקוּחוֹת וְלֵב אוֹהֵד. הוּא מְצַלֵּם, צוֹפֶה בַּתְּמוּנוֹת וּמַעֲנִיק הִזְדַּמְּנוּת שְׁנִיָּה לְמַרְאוֹת שֶׁחָשַׁב בִּתְחִלָּה לִצְפוּיִים וְשִׁגְרָתִיִּים. הִזְדַּמְּנוּת נוֹסֶפֶת הִיא מָקוֹר נוֹבֵעַ שֶׁל תֵּאוּרִים מְרַתְּקִים. פּוֹגֵשׁ אֶת תַּלְמִידָיו, עוֹרֵךְ אֶת שִׁירֵיהֶם, תּוֹהֶה עִם הַחֲלוֹמוֹת הַקְּטַנִּים. מַמְתִּין לַהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ וּמְכַוְּנָם אֶל הָאוֹצָרוֹת הַנִּסְתָּרִים. הַצְּחוֹק מְמַלֵּא אֶת הֶחָסֵר. הַסַּקְרָנוּת הִיא מַעְיָן. הַמֶּרְחָבִים פְּרוּשִׂים כְּבִרְכַּת שָׁלוֹם. (מתוך: "פעם פליאה, פעם פליאה")
 
הלחנות קודמות  
 
דֶּרֶךְ הֶעָפָר מְטַפֶּסֶת לְאַט, סוֹלֶלֶת תְּוַאי בְּמָה שֶׁהוֹתִירוּ הַדְּרָכִים הַסְּלוּלוֹת. נַעַל מִתְנוֹדֶדֶת, שְׁנִיָּה מַחְלִיקָה בָּאָבָק וּבוֹעֶטֶת לַשָּׁוְא בַּאֲוִיר, עַד שֶׁבָּא שֶׁקֶט פִּתְאוֹמִי וְאֲדָמָה סַּלְעִית מִתְהַפֶּכֶת לִתְלוּלִית רַכָּה וְלַעֲקֵבוֹת בָּהֶן מְשַׂחֶקֶת רוּחַ. אֲנִי מוֹצֵא מָקוֹם נוֹחַ עַל הַחוֹלוֹת וּמְנַגֵּן בַּגִּיטָרָה. הַזְּמַן הַצּוֹפֶה אֶל הַוָּאדִי נָתוּן לַמֶּזֶג שֶׁהִתְמַתֵּן וְלָאוֹר שֶׁנֶּחֱלָשׁ. נְגִינָה חוֹשֶׁבֶת מֶרְחַקִּים, שְׁנִיּוֹת וְהִיא עַל קַו הָרֶכֶס. לְאַט, לְאַט הָאֶצְבָּעוֹת מוֹצְאוֹת אֶת הָרֶצֶף שֶׁהָיָה טָמוּן בַּתְּנוּעָה הַחָפְשִׁית. יָפֶה הָאֹפֶק, מִתְמַלֵּא בַּמְטַהֲרִים הַזְּעִירִים שֶׁל תֵּבַת הַתְּהוּדָה. אֲנִי מַתְחִיל עִם הַלְחָנוֹת קוֹדְמוֹת, אַחַר כָּךְ נוֹתֵן לַמִּקְרֶה לְהוֹבִיל עַד שֶׁמַּגִּיעַ הַמְּאֻחָר וְאִתּוֹ הֶחָדָשׁ שֶׁלֹּא הָיָה. רוּחַ מִתְעַרְבֶּבֶת בִּצְלִיל. הַמֶּרְחָק מִין הַמֻּכָּר אֶל הַמַּפְתִּיעַ מִתְקַצֵּר. לִרְגָעִים מַהֲלָךְ מַחְזוֹרִי וְאָז פַּאֲתֵי הַפְסָקוֹת וּגְדֵרוֹת. הִנֵּה עוֹרֵב דּוֹאֶה, שׁוֹלֵט בְּמֶרְחַקִּים קְּרוֹבִים. כַּמָּה גְמִישָׁה הַנְּסִיקָה הַנֶּהֱדֶרֶת שֶׁבֵּין הָאֲדָמָה לַלוּלְיָנוּת. אֲנִי שָׁב אֶל הַשְּׁבִיל. רַגְלַיִם מְפַלְּסוֹת קֶצֶב זָהִיר בֶּעָפָר, קְטֵנִים מַאֲמַצֵי הַגּוּף. בְּבוֹא הַזְּמַן אֲנִי מְנַגֵּן לְתַלְמִידִים, בְּתִקְוָה שְׁמָהּ שֶׁהֵחֵל שָׁם יִהְיֶה נוֹחַ לְמַטְּלוֹת הַכְּתִיבָה בַּחֶדֶר, אוּלַי מָה שֶׁלֹּא הִבְחַנְתִּי בּוֹ לִקְרַאת עֶרֶב יִתְבָּרֵר בְּתוֹךְ הַנִּגּוּן, גַּם אִם יִתְפּוֹגֵג כְּאִלּוּ לֹא הָיָה. רְצוּעוֹת תַּיִל חֲבוּקוֹת זְרָדִים נֶאֱחָזוֹת בַּמִּדְרוֹן. כָּאן תָּמִיד מַשֶּׁהוּ אֵינוֹ מֵנִיחַ לַמִּדְרוֹן.   

                                                                   (מתוך: "אור פתע")

קולות נוספים מן המסע

הַתְחָלוֹת הֵן רְמָזִים רִאשׁוֹנִים מִן הֶעָתִיד לָבוֹא. אֵלֶּה הַמַּרְחִיקוֹת אֶת הַחֲשָׁשׁ וְחוֹשְׂפוֹת סִימָנִים שֶׁל הַצְלָחָה, אֲהוּבוֹת בִּמְיֻחָד. אֶת הַהַתְחָלוֹת הַלָּלוּ פָּגַשְׁתִּי לָרִאשׁוֹנָה בְּשִׁעוּרֵי לִמּוּד נְגִינָה בְּגִיטָרָה, בַּקּוֹנְסֶרְבָטוֹרְיוֹן שֶׁל הָעִיר דִּימוֹנָה.
בְּכִתָּה ה' הִתְחַלְתִּי לִלְמֹד לְנַגֵּן. פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ רָכַבְתִּי אֶל הַקּוֹנְסֶרְבָטוֹרְיוֹן הָעִירוֹנִי עַל הָאוֹפַנַּיִם הַכְּחֻלִּים עִם הַגִּיטָרָה מְהֻדֶּקֶת הֵיטֵב עַל הַגַּב.
בִּתְחִלַּת הַשִּׁעוּר, הַמּוֹרֶה הָיָה מְכַוֵּן אֶת הַגִּיטָרָה שֶׁלִּי וּבוֹדֵק. הַבְּדִיקָה כָּלְלָה נִגּוּן פְּתִיחָה עָטוּף יֹפִי. בְּסוֹפוֹ הָיָה מַחְזִיר לִי אֶת הַגִּיטָרָה וּמַמְשִׁיךְ בַּשִּׁעוּר.
הִקְשַׁבְתִּי לַיְּצִירָה הַנִּפְלָאָה שֶׁנֻּגְּנָה בַּגִּיטָרָה הַמְּכֻוֶּנֶת שֶׁלִּי. צָפִיתִי בָּאֶצְבָּעוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִקַּו הַזִּנּוּק וְאָסְפוּ אִתָּן עוֹלָם רְווּי קֶסֶם שֶׁל צְלִילִים. נִסִּיתִי לְהָבִין אֶת רֶצֶף הַחַיִּים הַמְּשֻׁחְרָר, הַחָפְשִׁי, שֶׁקִּפֵּץ בֵּין הַנָּמוּךְ לַגָּבֹהַּ, הֶחָזָק לַחַלָּשׁ, הָרָחוֹק לַקָּרוֹב כָּל- כָּךְ.
לְעִתִּים צְלִילִים אֲחָדִים נָסוֹגוּ וְהִנִּיחוּ לַאֲחֵרִים זְמַן חֶסֶד לְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹת נוֹסָפִים מִן הַמַּסָּע, לְעִתִּים הִדְהוּד נִנּוֹחַ הֵצִיף אֶת הַנְּשָׁמָה וְהִבְהִיר שֶׁלֹּא אָבַד דָּבָר מִן הַדֶּרֶךְ.
כָּךְ, מִדֵּי שִׁעוּר נֻגַּן לְמַעֲנִי כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ קוֹנְצֶרְט פְּתִיחָה, מוֹפַע בָּזָק קְצַרְצַר שֶׁחָשַׂף מִיָּד בַּהַתְחָלָה מָה טוֹמֵן בְּחֻבּוֹ הַסּוֹף הַטּוֹב.  

(מתוך: "פעם פליאה, פעם געגוע")

תמונות 

 
2017 © כל הזכויות שמורות למשה אוחיון